אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו: אוצר דיגיטלי למחקר גניאולוגי יהודי-ישראלי

מבוא: מסע אל שורשי הציונות

בעידן שבו מחקר גניאולוגי הופך נגיש יותר מתמיד, קיים מקור ייחודי ובלתי מוחלף למי שמחפש את שורשיו המשפחתיים בארץ ישראל – "אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו" של דוד תדהר. האתר הדיגיטלי https://tidhar.tourolib.org מאפשר כיום גישה חופשית למפעל מונומנטלי זה, שמתעד את סיפורי חייהם של אלפי חלוצים ובוני הישוב היהודי בארץ ישראל.

דוד תדהר: האיש מאחורי המפעל

דוד תדהר (1897-1970), יליד יפו, היה דמות ייחודית ורב-גוונית בתולדות הישוב היהודי בארץ ישראל. קריירה המשלבת תפקידים שונים לכאורה – שוטר בריטי, בלש פרטי, סופר, ומנהיג קהילתי – הפכה אותו לאדם האידיאלי לערוך את ה"Who's Who" של הקהילה היהודית בארץ ישראל.

מסלול חיים מרתק

שנות הצעירות והפעילות הקהילתית כבר בצעירותו היה תדהר פעיל בעניינים קהילתיים. הוא הקים ארגונים שסיפקו ביגוד ונעליים לעניים היהודים, והקים חיל סניטרי שסיפק הדרכה למניעת כולרה במגיפת 1916.

השירות הצבאי והביטחוני בשנת 1918 התנדב ללגיון העברי, והיה בין מגיני היהודים של יפו במהומות הערביות של 1921. הוא היה חבר מוקדם בהגנה, וב-1921 הצטרף למשטרת פלשתינה הבריטית, שם שירת כמפקד בעיר החדשה של ירושלים עד 1925.

הבלש העברי הראשון ב-1924 פרסם תדהר את הספר "חוטאים וחטאים בארץ ישראל" – ספר חלוצי שתורגם לערבית ולאנגלית, והיה היצירה הראשונה מסוגה שנכתבה על ידי קצין יהודי. ב-1926 פתח משרד חקירות פרטי – הראשון מסוגו בארץ ישראל. בשנת 1931, העיתונאי שלמה בן-ישראל הציג את תדהר כגיבור ב"ספריית הבלש" – סדרה של 28 חוברות בלשיות שבועוניות. מפעל זה נחשב למבשר ספרות הבלשית העברית.

מלחמת העולם השנייה ומעבר להוצאה לאור במהלך מלחמת העולם השנייה, תדהר ניסה לחשוף ולהרוס את העמודה החמישית הנאצית בקרב ערביי ארץ ישראל והמדינות השכנות. מ-1950 הוא התמסר לכתיבה והוצאה לאור במשרה מלאה.

האנציקלופדיה: 23 שנות עבודה מסורה

המפרט המרשים

אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו היא יצירת מופת שאין לה אח ורע:

• 19 כרכים שפורסמו בין 1947 ל-1970
• 6,000 ערכים ביוגרפיים מפורטים
• כ-23 שנות עבודה – מאיסוף החומר ב-1947 ועד פטירתו של תדהר ב-1970
• אלפי תצלומים של חלוצים, משפחותיהם, ומסמכים היסטוריים
• תיעוד מקיף של אישים מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ואילך

המתודולוגיה: איסוף מידע שיטתי

תדהר השתמש בשיטה ייחודית לאיסוף המידע:

1. שאלונים המוניים תדהר שלח אלפי שאלונים לצאצאי החלוצים והאישים שהגדיר כ"חלוצי הישוב ובוניו". הוא ביקש פרטים אישיים, משפחתיים, והיסטוריים מפורטים, יחד עם תצלומים.

2. מקורות ראשוניים ושניוניים הכרכים הראשונים כללו גם חומר על מתיישבי המאה ה-19 שנאסף מתוך היסטוריות מקומיות שפורסמו בעשורים הקודמים.

3. מודל מימון חדשני

• אישים ידועים נכללו באנציקלופדיה על פי החלטת תדהר (ואף זכו לכרך שלם ללא תשלום)
• אנשי ישוב אחרים יכלו להיכלל תמורת תשלום מינימלי של 5 לא"י (סכום לא גבוה באותה עת)
• המודל אפשר את המשך הפרסום לאורך שנים רבות

4. קול קורא לציבור בראשית הכרך הראשון, תדהר פרסם קול קורא בו ביקש מקוראים לציין אילו ערכים חסרים, ועודד בני משפחה להתקשר אליו אם סברו שקרוב משפחה שלהם שייך לקטגוריה.

מה תמצאו באנציקלופדיה?

סוגי הערכים

1. ביוגרפיות מקוריות של בני דורו תדהר כתב מאמרים מקוריים על פעילים פוליטיים ואחרים מבני דורו, תוך שימוש בידע האישי שלו והקשרים הרחבים שיצר במהלך השנים.

2. תיעוד מתיישבים ראשונים הערכים מכסים מתיישבים מהמחצית השנייה של המאה ה-19, ומספקים מידע חשוב על דור המייסדים.

3. פרטים משפחתיים מפורטים כל ערך כולל בדרך כלל:

• שם מלא (לרבות שינויי שמות)
• תאריכי לידה ופטירה
• מקום לידה ומוצא משפחתי
• השכלה ומקצוע
• פעילות ציבורית וקהילתית
• תפקידים במוסדות הישוב
• שמות בני זוג וילדים
• תצלומים (כאשר זמינים)

4. הקשר היסטורי הערכים מספקים תמונה רחבה של החיים בארץ ישראל בתקופת הישוב הישן, העליות השונות, תקופת המנדט, ומלחמת העצמאות.

האתר הדיגיטלי: נגישות מקסימלית

אפשרויות החיפוש

האתר https://tidhar.tourolib.org מציע מספר דרכי גישה למידע:

1. חיפוש לפי שם חיפוש ישיר של אישים לפי שם פרטי ומשפחה. האתר תומך בחיפוש בעברית ובתעתיק אנגלי.

2. דפדוף לפי כרכים אפשרות לדפדף בכל אחד מ-19 הכרכים בנפרד, כפי שהם פורסמו במקור.

3. דפדוף אלפביתי רשימה אלפביתית של כל 6,000 הערכים, המאפשרת דפדוף נוח.

4. חיפוש מתקדם אלגוריתם תעתיק אנגלי-עברי (שפותח על ידי Stephen Morse) מסייע למשתמשים דוברי אנגלית למצוא שמות עבריים.

יתרונות המהדורה הדיגיטלית

זמינות עולמית בעוד שהכרכים הפיזיים נמצאים רק בספריות מיוחדות ובידיים פרטיות, המהדורה הדיגיטלית נגישה לכל מי שיש לו חיבור לאינטרנט.

חיפוש מהיר במקום לעבור דף אחר דף, ניתן למצוא מידע תוך שניות.

שימור התצלומים התמונות ההיסטוריות, שחלקן בנות למעלה ממאה שנה, נשמרות באיכות דיגיטלית טובה.

חינם לחלוטין בניגוד לרבים ממסדי הנתונים הגניאולוגיים, האתר זמין ללא עלות.

למה האנציקלופדיה חשובה למחקר גניאולוגי?

1. מקור ראשוני ייחודי

מידע שאינו נמצא במקום אחר רבות מהביוגרפיות באנציקלופדיה הן המקור היחיד למידע על אישים מסוימים. ללא עבודתו של תדהר, פרטים אישיים ומשפחתיים רבים היו אובדים לנצח.

תצלומים נדירים כפי שאמר אחד ממשתמשי האתר: "מעולם לא ראיתי תמונה של סבא רבא שלי – והנה הוא כאן." עבור רבים, האנציקלופדיה מספקת את הזיכרון החזותי היחיד של אבות קדומים.

2. רקע היסטורי עשיר

מעבר לעצי משפחה יבשים האנציקלופדיה לא רק מספקת שמות ותאריכים, אלא גם מתארת את תרומתם של האישים לבניית הישוב, את המאבקים שעברו, ואת הקשר הרחב בו חיו.

הבנת התקופה קריאת מספר ערכים מספקת תמונה מקיפה של החיים בתקופות שונות – העליות, המאבק לעצמאות, וההתמודדות עם אתגרי הבנייה והקליטה.

3. קישורים משפחתיים

רשתות משפחתיות הערכים לעתים קרובות מציינים קשרי משפחה, נישואין, וצאצאים, מה שמאפשר להרחיב את המחקר הגניאולוגי.

זיהוי קרובים לעתים, קריאת ערך על אדם אחד מובילה לגילוי קרובי משפחה נוספים שלא ידעתם שקיימים.

4. תיעוד לדורות הבאים

שימור זיכרון משפחתי האנציקלופדיה מהווה אנדרטה דיגיטלית לדורות החלוצים, ומאפשרת לצאצאים לדעת מי היו אבותיהם ומה תרמו.

איך להשתמש באנציקלופדיה למחקר משפחתי?

שלב 1: הכינו מידע בסיסי

לפני שאתם ניגשים לאתר, רכזו:

• שמות משפחה שאתם חוקרים
• שמות פרטיים של אבות קדומים
• תקופות משוערות (שנות לידה, עלייה לארץ)
• ערים או יישובים שמשפחתכם התיישבה בהם
• מקצועות או תפקידים שאבותיכם מילאו

שלב 2: חפשו בשיטתיות

חיפוש ישיר התחילו עם חיפוש של שם המשפחה. נסו גם וריאציות שונות של כתיב.

חיפוש לפי מיקום אם אתם יודעים שמשפחתכם התיישבה במושבה או בעיר מסוימת, חפשו ערכים הקשורים למקום זה.

חיפוש לפי תקופה דפדפו בכרכים שפורסמו בתקופה הרלוונטית למשפחתכם.

שלב 3: תעדו ושמרו

צלמו או שמרו שמרו את הדפים הרלוונטיים (האתר מאפשר הורדה). אלו מקורות ראשוניים חשובים.

תעדו מקורות רשמו את פרטי הכרך והעמוד בו מצאתם את המידע (למשל: "תדהר, כרך 5, עמוד 1234").

הצליבו מידע השוו את המידע מהאנציקלופדיה עם מקורות אחרים כמו רישומי לידה, רשומות בתי קברות, או מידע משפחתי.

שלב 4: התרחבו

עקבו אחרי קישורים אם ערך מזכיר קרובי משפחה או מכרים, חפשו גם אותם.

חפשו בארכיון תדהר הארכיון האישי של דוד תדהר בספרייה הלאומית (ARC. 4º 1489) כולל את השאלונים המקוריים, התכתבויות, וחומרי גלם נוספים שלא פורסמו באנציקלופדיה.

שילוב האנציקלופדיה עם מקורות נוספים

האנציקלופדיה היא כלי עוצמתי, אך היא מתחברת היטב למקורות גניאולוגיים אחרים:

מקורות משלימים

1. JewishGen השתמשו במידע מהאנציקלופדיה כדי לחפש רשומות נוספות ב-JewishGen, במיוחד במאגרי הנתונים של יהודי ארץ ישראל.

2. רשומות בתי קברות אתרים כמו BillionGraves או Geni Cemetery Project מכילים תמונות של מצבות של רבים מהאישים המתוארים באנציקלופדיה.

3. הספרייה הלאומית מסדי נתונים נוספים בספרייה הלאומית, כולל אוספי תצלומים, עיתונות היסטורית, וארכיונים אישיים.

4. יד ושם למשפחות שנפגעו בשואה, יד ושם מספק מידע על קרובי משפחה שנספו באירופה.

5. רשומות ממשלתיות המרשם האזרחי הישראלי, רישומי טאבו, ותעודות עליה יכולים לספק מידע נוסף.

פרויקטים משפחתיים

בניית עץ משפחה מקיף השתמשו במידע מהאנציקלופדיה כבסיס לעץ משפחה מקיף.

יצירת אלבום משפחתי דיגיטלי שלבו את התצלומים מהאנציקלופדיה עם תמונות משפחתיות אחרות.

כתיבת היסטוריה משפחתית השתמשו בפרטים הביוגרפיים כדי לכתוב סיפור משפחתי מפורט.

המשמעות הרחבה: יותר מגניאולוגיה

תיעוד היסטורי לאומי

האנציקלופדיה היא לא רק כלי לחקר משפחתי פרטי, אלא גם:

תיעוד הציונות המעשית היא מספקת תמונה אותנטית של מי באמת בנה את הארץ – לא רק המנהיגים המפורסמים, אלא גם המתיישבים, החקלאים, המורים, והאנשים הפשוטים.

שימור זיכרון קולקטיבי בעידן שבו זיכרון הישוב הישן והעליות הראשונות מתעמעם, האנציקלופדיה שומרת על הסיפורים האישיים שמרכיבים את הנרטיב הלאומי.

מחקר אקדמי חוקרי היסטוריה, סוציולוגיה, ומדעי החברה משתמשים באנציקלופדיה כמקור ראשוני למחקרים על התפתחות הישוב היהודי.

השראה לדורות הבאים

קריאת הערכים באנציקלופדיה מספקת:

• השראה אישית – הבנת המסירות והאומץ של הדורות הקודמים
• זהות משפחתית – גאווה במוצא ובתרומת המשפחה
• פרספקטיבה היסטורית – הבנה כיצד ההיסטוריה הלאומית משתלבת עם הסיפור המשפחתי

מגבלות וביקורת

חשוב להיות מודעים גם למגבלות:

1. סלקטיביות

לא כל מי שתרם לבניית הישוב נכלל באנציקלופדיה. המודל המימוני פירושו שחלק מהאנשים לא נכללו מסיבות כלכליות.

2. נטיות אישיות

תדהר היה אדם עם השקפות ודעות משלו, והערכים משקפים את נקודת מבטו.

3. דיוק משתנה

איכות המידע תלויה בשאלונים שנמסרו למשפחות. לא כל המידע עבר אימות מקיף.

4. חוסרים

למרות המאמץ העצום, יש פערים בכיסוי – במיוחד קבוצות מסוימות שהיו פחות מיוצגות בתקופה.

טיפים למקסום השימוש באנציקלופדיה

1. היו סבלניים – לעתים נדרשות חיפושים מרובים עם וריאציות שונות של שמות
2. קראו רחב – גם ערכים על אנשים שאינם קרובי משפחה ישירים יכולים לספק הקשר חשוב
3. שתפו עם המשפחה – גילוי ערך על אב קדום הוא חוויה משפחתית מרגשת
4. חברו למקורות נוספים – האנציקלופדיה היא נקודת התחלה מצוינת, לא סוף הדרך
5. תרמו ידע – אם אתם מוצאים אי-דיוקים או מידע נוסף, שקלו לפנות לספרייה הלאומית או לפרויקטים קשורים

סיכום: אוצר לאומי ומשפחתי

"אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו" של דוד תדהר היא אחד ממשאבי המחקר החשובים והייחודיים ביותר למי שמחפש את שורשיו המשפחתיים בארץ ישראל. עם 6,000 ערכים ביוגרפיים, אלפי תצלומים, ו-19 כרכים של מידע, היא מהווה חלון לעבר שאינו נמצא בשום מקום אחר.

הדיגיטציה של האנציקלופדיה על ידי Touro College Libraries הפכה אותה לנגישה לציבור הרחב, ומאפשרת לכל אדם בעולם לחפש את שורשיו בקליק של עכבר. עבור חוקרים גניאולוגיים ישראליים ויהודיים, זהו משאב חובה שצריך להיות חלק מתהליך המחקר.

דוד תדהר הקדיש 23 שנות חייו למפעל זה, והותיר לנו מתנה שערכה לא יסולא בפז. כל ערך באנציקלופדיה הוא לא רק רשומה גניאולוגית – הוא סיפור של אנשים שבנו מדינה, התגברו על קשיים, ויצרו את התשתית לחיים יהודיים בארץ ישראל.

בין אם אתם מחפשים סבא רבא שלא הכרתם, רוצים להבין את התרומה המשפחתית לציונות, או פשוט מעוניינים בהיסטוריה של הישוב – האנציקלופדיה ממתינה לכם. היא עדות חיה לכך שהיסטוריה אינה רק של מנהיגים ואירועים גדולים, אלא של אנשים – אבותינו ואמהותינו – שעשו את הבלתי אפשרי.

בהצלחה במסע שלכם אל העבר המשפחתי והלאומי!

---

קישורים שימושיים